בעלי זכויות בנחלה חקלאית במושב ברמת הגולן קיבלו החזר כספי של עשרות אלפי שקלים
בעקבות הגשת השגה על גובה דמי היתר שנדרשו מהם
בעלי זכויות בנחלה חקלאית באחד ממושבי רמת הגולן ביקשו לבנות על הנחלה 4 יחידות אירוח (צימרים), כפי שהתב"ע מתירה להם.
כידוע, החלטות מועצת מקרקעי ישראל וסעיף 40 לחוק יסודות התקציב קובעים שברמת הגולן לא גובים דמי חכירה, כולל עבור יחידות אירוח (צימרים).
בני הזוג, החלו בבנית יחידות האירוח במקביל לקידום עסקת החכירה של הקרקע, ביעודה החדש עבור צימרים אולם בינתיים הבנייה הסתיימה, בעוד שההליכים מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טרם הסתיימו וטרם נחתמה עסקה לגבי המקרקעין.
לימים, לאחר 5 שנות הפעלה של הצימרים, הסתיים הליך ביצוע העסקה מול רמ"י ולמעשה בעלי הנחלה היו זכאים לחתום על הסכם חכירה ללא כל תשלום, כקבוע בחוק ובהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
דא עקא, בבואם לחתום על עסקה ל-49 שנים ללא תשלום, חויבו בני הזוג בלמעלה מ-120,000 ₪ עבור דמי שימוש בצימרים במשך 5 שנים.
בעקבות הגשת השגה שמאית כנגד שומת רמ"י בגין החיוב עבור השימוש בצימרים בעלי הנחלה קיבלו החזר של עשרות אלפי שקלים.
בין יתר הטענות שהועלו בהשגה נטען על הרווחיות הנמוכה והרגישות הגבוה לשינויים בענף הצימרים. כמו כן, נטען לגבי הצימרים הספציפיים שנבנו בלב מושב חקלאי ולא תיירותי ואף הוצגו נתוני הכנסות ותפעול המוכיחים את הטענות השמאיות.
מעבר לסכום ההחזר, המהווה את ההפרש בין החיוב המקורי לבין פסיקת השמאי המחוזי (כאמור עשרות אלפי שקלים) חשוב לדעת כי במקרים בהם גובה ההפחתה עולה על 10% מהדרישה המקורית, זכאי המשיג לקבל בחזרה גם את האגרה ששילם בעת ההשגה.
(*) הכותב הינו שמאי מקרקעין, המתמחה במגזר הכפרי וחבר לשכת שמאי המקרקעין בישראל.
מידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. הכותב אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
